Armies and circuses
Solo show by Ayala Landow and Lior Pinsky. Ha'Kibbutz gallery.
Curator: Yael Keini. 2017.
Video: Tom Porat
"עולמם של איילה לנדאו וליאור פינסקי כשמו כן הוא, שדה קרב מרהיב של צבאות וקרקסים.
בחלל הכניסה מקיפות את המתבונן עבודותיה של לנדאו כמעגל של עובדי אלילים בפולחן שבטי, פרי הדמיון הטהור והעשייה הידנית העמלנית ברוכת הכשרון שלה. אלו הם גלגולים של מסכות שלנדאו מעכלת אל יצירתה, מסכות פולקלוריסטיות של תרבויות שנכחדו, מסכות אב"ך, מסכות בלהה מקולפות אל הבשר הנא ושיניים טורפות, מסכות של דומיננטיות מינית, של אלות פריון, אלילים ודמויות מיתולוגיות, המתיכות בתוכן אימה והומור. שעטנז ססגוני של יצירי כלאיים שלנדאו מציירת, רושמת, רוקמת, מדביקה ומשכנת בבדים ספוגי עבר, כסדין בית חולים שבו אושפזה, מצעים ממיטת נעוריה ובדים שקיבלה מאמנית טקסטיל שהתעוורה. אל בדי הרקע היא מוסיפה את העושר של דמיונה שלה לכלל עבודות בעלות כוח מאגי. זאת עשייה שיש בה בערה פנימית של גיל הנעורים, צורך להתבטא בכל מחיר. חוט של דמיון מקשר בין יצירתה של לנדאו לעבודות הטקסטיל של גילי אבישר.
בחלל הפנימי יצירתה של לנדאו הופכת למין גן רחב ואופקי. ערוגות של אורנמנטיקה ידנית עשירה, שלכל ערוגה יש את הדקדוק שלה. ממרכז אחת הערוגות מתרומם סלע שחור כמטאור, מנצנץ בזוהר סגלגל של נצנצים ומלח.
מהגן של לנדאו מתרוממים פסליו של הפסל ואיש הסאונד ליאור פינסקי, פסלים קינטיים מחוללי קול. בניגוד למוצקותם הסטואית של פסלי דורצ'ין, פסליו של פינסקי חשופים ומתמסרים לכאורה ליד המקרה. יש בהם עילגות עדינה, אנושית כמעט. מיקום הפסלים של פינסקי במרחב של לנדאו הוא כתוכנית אב של עיר עתידנית. אלה פסלים שהם כמנועים זעירים של פואטיקה מינורית שיוצרים בחלל קומפוזיציה מוסיקלית.
בין שמים לארץ מסובב מנוע זעיר נוצה המנענעת טרפז קרקסי מיניאטורי המכה־לא־מכה בצינור פליז שמשמיע צליל. סלע מלאכותי אפרפר ומנצנץ של לנדאו שפינסקי מסובב על צירו גבוה, מנגנון התנועה גלוי לעין.
"טרפז" אחר, מאולתר ומעוצב כאחד, הוא צינור פליז המסתובב באוויר. בכל פעם שהוא כמעט נושק למנוע המפעיל אותו, מיקרופון אלקטרומגנטי השתול בקצהו מתרגם את זרימת החשמל במנוע לקול מתכתי שמתעצם וגווע.
לוכד חלומות שחג בהפוגות על צירו וגומייה קרועה שמכה בעוגב קטן של צינורות פליז שתלוי על חוטי תפירה שחורים. חצובת עץ שרגליה צבועות בגוונים של אפור ומקודקודה משתלשלת נוצה כמטוטלת או מטרונום של רוחות הרפאים הנושבות בה קלות.
פסליו הייחודיים של פינסקי הם כפארק שעשועים ליצורים מדומיינים."
עוזי צור, 1.4.17, לעיתון הארץ
לקריאה באתר הארץ לחצו כאן
